אני נחשפת לזוגות רבים המתמודדים עם מצבי ויכוח שהופכים למריבות קשות המתגלגלות ככדור שלג למלחמת עולמות רצינית.
השתיקה הרועמת נמשכת ימים ושבועות ויותר מכך המצב מקבל גוון של דה ז'ה וו רציני מאחר והתמונה חוזרת על עצמה ללא פיתרון אמיתי.
האם התופעה מוכרת לכם?
האם גם לכם נמאס לחיות בלופ הזה?
אל דאגה! כי זה בדיוק הנושא של המאמר בו אני אצייד אתכם ב 3 טיפים חשובים
שכל זוג חייב להכיר כדי לצאת ממריבה בלי לשבור את הכלים.
מוזמנים לקרוא. ליישם וכמובן לשתף.
כמו שיכולנו לראות, זוגות רבים מאבדים את השליטה ואת הדרך לפתור מצבי קונפליקט בבית.
כדי שלכם זה לא יקרה – אני רוצה לצייד אתכם ב – 3 טיפים ממש מעולים ,
שיעזרו לכם להפוך כל מריבה להבנה, עיניין וחיבור אותנטי. מוכנים? קדימה.
צעד # 1 לצאת ממריבה – תגידו קודם כל מה אתם מרגישים
בשעת מריבה זוגות רבים נוטים להתמקד בהאשמות והרבה פחות להסביר למה ,באמת, הם כועסים או מה באמת הסיבה שהביאה אותם לתחושת הכעס או האכזבה.
הדבר גורם לחוסר אונים מוחלט כשהצד השני בכלל לא מבין אותנו ואנחנו בעצם מרגישים שאנחנו נתקלים בקיר.
אז מה חשוב לעשות?
- רגע לפני שאתם מטיחים את דעתכם על בן הזוג או על הבעיה שנוצרה תסבירו מה אתם חשים?
- מה אתם מרגישים באמת בפנים? בחרו מילים שממש מתארות את התחושה בגוף כגון : "כואב לי ש…" " זה פוגע בי ש…" " זה מפחיד אותי ש…" "זה מאכזב אותי ש…"
- הוסיפו באופן מיידי ורציף את הסיבה להרגשה שלכם, באופן הזה: "כואב לי ש..כי…" " זה פוגע בי ש…כי "אני מרגיש/ה ש…כי" וככה הלאה. לא לוותר על המילה "כי"
הרבה פעמים קשה לנו לעשות הפרדה בין מה אנחנו באמת מרגישים בפנים לבין מה אנחנו חושבים על הצד השני או על הבעיה בקשר.
השתמשו באפשרויות שרשמתי כאן כדי להתחיל ליישם, וכמובן לא לשכוח לצרף את מילת הקסם "כי" להרגשה שלכם.
כשאנחנו מתארים לבן/בת הזוג את הרגש האמיתי שיושב מתחת לעצבים או לאכזבה קורים 3 ניסים:
- התגובה ממול משתנה לחלוטין ומקבלת גוון של אמפתיה וקרבה.
- זמן המריבה מתקצר באופן משמעותי.
- אנחנו פתאום לומדים להכיר יותר את הבן/בת זוג שלנו וזה חוסך המון ריבים בעתיד.
צעד # 2 לצאת ממריבה – הקשיבו אחד לשני.
כשאנחנו נמצאים בתוך כעס עצום כל מה שאנחנו רוצים זה שישמעו אותנו ואת מה שיש לנו לומר באופן מיידי,
עם זאת אנחנו מפספסים משהו חשוב והוא להציץ ולו לרגע במה שנאמר באמת מהצד השני.
המצב גורם ל Block רציני, תיסכול וחוסר שיתוף פעולה של זה שמולנו
מה שהופך את המריבה למלחמת עולמות או לחלופין שתיקה רועמת של כמה ימים.
אז מה חשוב לעשות כדי שזה יעבוד?
- קודם כל לקחת אוויר, להישאר נוכח/ת באותו המקום ולא "לברוח" לחדר אחר בעצבים או בטריקת דלת.
- להקשיב היטב לבן/בת הזוג ולנסות להבין מה באמת יושב מתחת למילים שלו/שלה.
- ועכשיו כשאתם באמת מקשיבים, תנסו לענות לבן הזוג בשאלה מתעניינת ואמיתית שיכולה לקדם את המריבה למקום רגוע יותר ואפילו מעניין.
ויכוח או מריבה ללא הקשבה זה הגורם מס' 1 לפיצוצים והתפרצויות זעם במערכת הזוגית.
הקשבה היא הכלי שמקרב אותנו למקום בו היינו רוצים שבן/בת הזוג יראה אותנו ואנחנו אותו.
קחו אתם את הצד האחראי במריבה הקשיבו וענו בשאלות מה שיגרום לכם:
- להבין שאולי בן/בת הזוג משתמש/ת במילים בצורה אחרת מאיתנו ולא תמיד ישנה הבנה לגבי הגדרות.
- תמצא/י היכן יושב הכאב של בן הזוג שלך.
- רב הסיכויים שהתישאול יביא את הצד השני להבנה שאולי הוא / היא טעה?
צעד # 3 לצאת ממריבה – לא להרדם לפני שהתחבקתם
בהרבה מצבים זוגות לאחר מריבה נוטים להיכנס לשתיקה או מצב של "ברוגז" לכמה ימים
כשבעצם שום דבר לא נפתר, לא דובר ולא הובן.
בשעת לילה נכנסים לישון טעונים, מאוכזבים ומצפים שהצד השני אולי יבין, ישתכנע ויתנצל.
קמים בבוקר ממהרים לעבודה ונעלמים.
ככל שהשעות חולפות גודל האכזבה, הריחוק והאדישות גדלים
עד למצב שבני הזוג כבר כמעט שכחו על מה היתה המריבה ובעצם פיספסו את המומנטום לפתור את המקור למריבה אחת ולתמיד.
זה גורם להמון חזרות של מצבי ברוגז ועם הזמן הזוגיות נשחקת, מעייפת ומתסכלת.
אז מה חשוב לעשות?
התפוצצתם? אוקי… קחו נשימה והבינו ש"בסופו של יום" הזוגיות הזאת חשובה לכם ויקרה לכם מכל.
החליטו מראש שלפני השינה ולפני שבאמת העיניים נעצמות, אתם מתחבקים
למרות הכעס המטורף שיש בכם בפנים למשך 3 דקות מלאות לפחות.
גם אם בהתחלה צריך להתחבק בצורה מאולצת! וזאת למה?
- המצב הפיזי של החיבוק גורם לרגיעה מנטלית שמאפשרת לכם לדבר למחרת יותר ברוגע.
- החיבוק הוא הדרך שלנו לקחת אחריות ולומר שאנחנו יודעים שאין הסכמה אבל אנחנו הולכים לפתור את הבעיה ביחד באחריות מלאה.
- דרך החיבוק אתם פותחים דלת חדשה, מונעים ימי שתיקה מבוזבזים ומתחילים לנהל תיקשורת בריאה.
פעולה פיזית היא בעלת כח עצום ביצירת תחושה חדשה.
גם אם החיבוק מאולץ וממש לא בא לנו,
חשוב שתיישמו את הפעולה על מנת שהתודעה תיכנס לאפשרות של המשך תיקשורת ולהכניס זאת כהרגל יום יומי,
זאת הדרך לפתוח את הבעיות, לדבר על הכל ולנוע קדימה.
בשורה תחתונה:
כפי שיכולתם ללמוד מהמאמר, לקיחת הובלה בזמן מריבה היא הדרך שיכולה להוציא אתכם מהפלונטר.
על מנת שלא תשכחו את הדרך אמצו לכם את הקוד: להרגיש – להקשיב – לחבק.
דמיינו זאת כשלושה סלעים חזקים ויציבים שעוזרים לנו לחצות את הנהר הסוער.
סלע ראשון: הניחו את האגו בצד ודברו בשפת הרגש שנתתי לכם (גם אם אתם מתפוצצים)
סלע שני: הקשיבו לצד השני ונסו באמת להבין מה הכאב שיושב מתחת לזעם או לאכזבה.
ועכשיו לסלע השלישי והקשה מכל, חבקו בלי לחשוב, פשוט חבקו 3 דק' רצופות ונסו להרגיש.
עתה, הגעתם לצד השני של הנהר הסוער ואתם ממשיכים בבטחה את המסע שלכם.
עכשיו אתם
האם יש לכם דרך משלכם לנהל ויכוח או מריבה?
מה אתם עושים כדי לא להגיע למצב של לשבור את הכלים?
אנא, שתפו פה למטה, בתגובות, כדי שכולנו נוכל ללמוד ולצמוח ביחד.