>

גבולות בריאים בזוגיות - איך להציב אותם בלי לאבד את האהבה

גבולות בריאים בזוגיות

גלי את הדרך להציב גבולות בריאים בזוגיות שדווקא יקרבו את בן זוגך אליך במקום להרחיק אותו ממך

את מכירה את הרגע הזה – הוא עושה או אומר משהו שפוגע בך, ואת מרגישה את הכאב עולה בגרון. אבל במקום להציב גבולות בריאים, את בולעת את המילים. שותקת. מחייכת אפילו.

"בשביל מה להתחיל ריב?"

"אולי זה לא כזה נורא…"

"אם אעיר על זה – הוא יכעס."

ואולי הכי חשוב: "אם אתחיל להציב גבולות – הוא ירחיק ממני, או אפילו ילך."

אני יודעת שזו תחושה מוכרת. הפחד הזה, שאם נעמוד על שלנו, אם נציב גבול ברור – נאבד את האהבה, את הקשר, את השקט היחסי שעדיין נותר.

אז אנחנו מוותרות. שותקות. מרצות. וכל ויתור כזה לוקח עוד חתיכה קטנה מהנשמה שלנו, עד שיום אחד מגלות שאיבדנו את עצמנו לגמרי.

 

למה כל כך קשה לנו להציב גבולות בריאים בזוגיות?

האמת המפתיעה היא שהקושי להציב גבולות בקשר אינו קשור ליחסים עצמם, אלא למשהו עמוק יותר שמתרחש בתוכנו – במבנה הסנטר הנשי שלנו.

במשך שנים, למדנו (לפעמים בלי לשים לב) שאהבה היא שווה לוויתור עצמי. שאם אנחנו רוצות להיות נאהבות, עלינו להיות "נוחות", "נעימות", "לא לעשות בעיות".

מבנה האמונות הזה יוצר מלכודת אכזרית:

  1. אנחנו מוותרות על עצמנו כדי להרגיש אהובות
  2. בן הזוג לומד שאנחנו לא באמת צריכות שיתחשבו בנו
  3. אנחנו מרגישות עוד פחות נראות ומוערכות
  4. אנחנו מוותרות עוד יותר כדי לקבל אהבה
  5. וחוזר חלילה…

וכשאנחנו כבר מגיעות למצב שאי אפשר לשאת יותר, שהנפש כואבת מרוב ויתור – מתעוררת בנו התשוקה להציב גבול.

אבל אז הפחד משתק אותנו: "אם עכשיו אתחיל להציב גבולות – הוא בטח ילך. הרי הוא רגיל למי שהייתי עד עכשיו."

האמת המפתיעה היא שהקושי להציב גבולות בקשר אינו קשור ליחסים עצמם, אלא למשהו עמוק יותר שמתרחש בתוכנו – במבנה הסנטר הנשי שלנו.

במשך שנים, למדנו (לפעמים בלי לשים לב) שאהבה היא שווה לוויתור עצמי. שאם אנחנו רוצות להיות נאהבות, עלינו להיות "נוחות", "נעימות", "לא לעשות בעיות".

מבנה האמונות הזה יוצר מלכודת אכזרית:

  1. אנחנו מוותרות על עצמנו כדי להרגיש אהובות
  2. בן הזוג לומד שאנחנו לא באמת צריכות שיתחשבו בנו
  3. אנחנו מרגישות עוד פחות נראות ומוערכות
  4. אנחנו מוותרות עוד יותר כדי לקבל אהבה
  5. וחוזר חלילה…

וכשאנחנו כבר מגיעות למצב שאי אפשר לשאת יותר, שהנפש כואבת מרוב ויתור – מתעוררת בנו התשוקה להציב גבול.

אבל אז הפחד משתק אותנו: "אם עכשיו אתחיל להציב גבולות – הוא בטח ילך. הרי הוא רגיל למי שהייתי עד עכשיו."

נדיה והגבול ששינה את הכל

נדיה, בת 38, הייתה נשואה 12 שנים כשהגיעה אליי.

זוגיות יציבה לכאורה, שני ילדים מקסימים, חיים "נורמליים".

אבל מתחת לפני השטח, היא הרגישה שקופה לחלוטין.

המאבק היומיומי על זמן אישי

"זה התחיל בדברים קטנים",

 היא סיפרה.

"פעם בשבוע הייתה לי קבוצת הליכה – שעה וחצי, רק שלי.

הפינוק היחיד שלקחתי לעצמי."

אבל מה שהיה אמור להיות זמן קבוע של טיפוח עצמי,

הפך למקור תסכול קבוע.

בעלה היה אמור להגיע הביתה בזמן כדי לשמור על הילדים,

אבל שוב ושוב הוא איחר – 15 דקות, חצי שעה, לפעמים יותר.

"תמיד הייתה סיבה," היא שיתפה,

"פקק, ישיבה שהתארכה, לקוח שהגיע ברגע האחרון.

ואני תמיד ויתרתי. כי מה הברירה? לא אשאיר את הילדים לבד, נכון?"

שבוע אחר שבוע היא מצאה את עצמה מחכה,

מתוסכלת, לפעמים מוותרת על המפגש לגמרי.

היא ביקשה, התחננה, כעסה, בכתה – שום דבר לא השתנה.

"הוא לא עשה את זה בכוונה," היא הסבירה,

"אבל איכשהו, הזמן שלי תמיד היה הדבר שאפשר לוותר עליו."

נקודת המפנה: החלטה אישית של נדיה

למה כדאי להגיע לטיפול זוגי

ואז, בתהליך ה-CENTER,

נדיה הבינה משהו עמוק: הבעיה לא הייתה רק בבעלה.

היא יצרה תלות מתמדת בו, ללא גבולות ברורים.

השינוי התחיל בהחלטה פשוטה: קבוצת ההליכה שלה הייתה קדושה. לא עוד תלות.

"מהיום אני לא מוותרת על מה שחשוב לי,"

אמרה לעצמה בנחישות.

"אין לי כוונות להיות תלויה באף אדם וזה לא קשור אליך אפילו.

זאת החלטה ביני לבין עצמי."

ביום רביעי הבא, כשבעלה הודיע ב-SMS שהוא מאחר שוב,

היא לא ענתה בכעס או בייאוש כהרגלה. במקום זאת, היא כבר הכינה פתרון.

כשהוא פתח את הדלת עשרים דקות אחרי הזמן המיועד,

הוא מצא אישה צעירה שלא הכיר.

"היי, אתה בטח דניאל,"

אמרה האישה בחיוך.

"אני שירה, הבייביסיטר."

"בייביסיטר?" שאל, מבולבל.

"איפה נדיה?"

"היא בקבוצת ההליכה שלה, כמובן. היא תחזור בעוד כשעה."

התוצאות המפתיעות

כשנדיה חזרה הביתה, מאושרת ומלאת אנרגיה

מההליכה בפארק והשיחות עם חברותיה,

בעלה ישב בסלון, עדיין קצת המום.

"למה לקחת בייביסיטר?" שאל.

נדיה חייכה. "כי קבוצת ההליכה חשובה לי,

ואני לא רוצה להחמיץ אותה יותר."

ואז הוסיפה, ללא כעס אבל  בנחישות:

"אני מבינה שאתה לא תמיד יכול להגיע בזמן, וזה בסדר.

לכן מצאתי פתרון שעובד לכולנו."

באותו רגע משהו השתנה בדינמיקה ביניהם.

לא היה ויכוח, לא היו האשמות.

רק עובדה פשוטה: נדיה הציבה גבול, מתוך אהבה לעצמה ולזוגיות.

ומה היה הקטע המפתיע? 

בשבוע שלאחר מכן, דניאל הגיע הביתה 10 דקות לפני הזמן.

ובשבועות שאחרי?

הוא לא איחר אפילו פעם אחת.

לא כי נדיה איימה או דרשה,

אלא כי הגבול הברור שהיא הציבה –

ללא כעס, ללא אשמה –

העביר מסר חזק יותר מכל מילה: הזמן שלה שווה המון ולא עוד לוותר על עצמי.

הצרכים שלה חשובים.

"המדהים הוא,"

סיכמה נדיה,

"שהגבול הזה לא הרחיק אותנו.

להפך. פתאום דניאל התחיל לשאול על ההליכה,

להתעניין במה שעברתי.

הוא אפילו הציע לי להוסיף יום פעילות בשבוע."

"זה היה כאילו שברגע שהתחלתי לכבד את עצמי,

גם הוא התחיל לכבד אותי יותר."

אז למה רוב הניסיונות להציב גבולות לא עובדים

הרבה נשים מנסות להציב גבולות, אבל בדרכים שדווקא מובילות ליותר מרחק וכאב:

  1. גבולות מתוך כעס – כשאנחנו מחכות עד שה"סיר מתפוצץ" ומציבות גבול מתוך זעם, התוצאות הן בדרך כלל הרסניות.
  2. גבולות-עונש – כשהגבול מגיע בצורת "אם אתה תעשה X אז אני אעשה לך Y", זה לא גבול – זה איום שיוצר לחץ נגדי.
  3. גבולות עם תנאים – "אני אציב גבול רק אם תבטיח לי ש…" – זה לא גבול אמיתי, כי הוא תלוי בהסכמה של הצד השני.
  4. גבולות לא עקביים – גבול היום, ויתור מחר, ושוב גבול מחרתיים – זה רק מבלבל ויוצר חוסר אמון.
  5. גבולות מנותקים – כשהגבול מגיע בלי קשר רגשי, בלי הסבר, בלי אמפתיה – הוא נתפס כקשיחות וריחוק.

הגבולות הללו לא רק שלא עובדים –

הם לפעמים גורמים בדיוק למה שפחדנו ממנו: ריחוק, כעס, ולפעמים אפילו פרידה.

אבל האם זה אומר שאסור לנו להציב גבולות?

ממש לא.

זה רק אומר שאנחנו צריכות ללמוד לעשות זאת בדרך אחרת לגמרי.

 

התגלית המדהימה: כשמציבים גבולות בריאים בצורה נכונה, הם מקרבים את בן הזוג במקום להרחיק אותו

דרך מודל ה-CENTER,

גיליתי משהו מדהים שמשנה את כל התמונה:

הגבולות הבריאים אינם מכשול לאהבה – הם התנאי לקיומה.

כשאת מציבה גבולות בריאים,

משהו קסום קורה – את בעצם אומרת:

"אני כאן, אני שווה, ואני מאמינה שהקשר שלנו יכול להכיל את שנינו במלואנו."

זה לא רק לא מרחיק – זה מושך אליך יותר הערכה, יותר כבוד, ובסופו של דבר –

יותר אהבה אמיתית.

הנה שלושה עקרונות מרכזיים בהצבת גבולות בריאים מתוך מודל ה-CENTER:

גבול אינו חומה – הוא גשר עם שער

גבול אמיתי אינו נועל אותך מאחורי חומה.

הוא פשוט מגדיר את התנאים לכניסה למרחב הפנימי שלך.

את עדיין פתוחה, את עדיין אוהבת, את עדיין מחוברת – אבל יש לך שער שאת מחליטה מתי ואיך לפתוח אותו.

  1. הגבול קשור אליך, לא אליו

גבול בריא מתחיל ב"אני"

ולא ב"אתה"

הוא מתאר את החוויה שלך,

את הצורך שלך, את הרגש שלך.

לא "אתה חייב להפסיק לעשות X",

אלא "אני מרגישה Y כשקורה X, ואני צריכה Z".

  1. גבול הוא מתנה, לא עונש

כשאת מציבה גבול ממקום של אהבה – לעצמך ולקשר –

את בעצם מעניקה מתנה.

את מאפשרת לבן הזוג שלך להכיר אותך באמת,

ואת יוצרת את התנאים לקשר אותנטי יותר, עמוק יותר, בריא יותר.

איך תדעי שאת בדרך הנכונה?

נשים רבות שואלות אותי: "איך אדע שהגבולות שאני מציבה הם בריאים?

איך אדע שאני בכיוון הנכון?"

הנה ארבעה סימנים שיעזרו לך לזהות שאת מתקדמת בדרך הנכונה:

  1. את מרגישה הקלה, לא אשמה – אחרי שהצבת גבול בריא, התחושה הפנימית שלך היא של הקלה ושחרור, לא של אשמה וחרטה.
  2. יש יותר שקט, לא יותר מלחמות – גבולות בריאים מפחיתים את החיכוך היומיומי, כי הציפיות הופכות ברורות יותר.
  3. יש לך יותר אנרגיה, לא פחות – במקום להרגיש מותשת מהמאמץ להחזיק גבול, את מרגישה מלאת חיים כי את כבר לא מבזבזת אנרגיה על ריצוי והדחקה.
  4. הקשר מתעמק, לא נחלש – לאט לאט, את רואה שהקשר הופך אותנטי יותר, אמיתי יותר, ולכן גם חזק יותר.
גבולות בריאים בזוגיות

הצעד הבא שלך אל הגבולות הבריאים מתחיל כאן

אם מצאת את עצמך מתחברת לאורך המאמר,

אם הרגשת שאני מדברת ישירות אליך –

את כנראה מוכנה לצעד הבא.

הצבת גבולות בריאים

היא אחד מחמשת החלקים של מודל ה-CENTER- מבנה הביטחון העצמי

שגיליתי לאחר עבודה עם 16 שנים עם  נשים.

לצד הגבולות, ישנם עוד ארבעה חלקים קריטיים

שמשלימים את התמונה

ומאפשרים לך לחזור למרכז של עצמך –

ומשם ליצור זוגיות שבה את נראית, מוערכת ואהובה.

אני מזמינה אותך לצפות בהדרכה החינמית שלי: "CENTER –משקופה לעוצרת נשימה

ההדרכה שתגלה לך ממה מורכב הסנטר שלך".

בהדרכה, אני חושפת את כל חמשת החלקים של מודל ה-CENTER

ומסבירה איך כל אחד מהם משפיע על הקשר שלך.

אני מראה איך נשים שהרגישו בדיוק כמוך הצליחו לעשות את השינוי –

בלי לאבד את האהבה,

בלי להפוך למישהי שהן לא,

ובלי לחכות שבן הזוג ישתנה קודם.

אחרי ההדרכה,

תוכלי לקבוע שיחת ייעוץ אישית של 20 דקות ללא עלות

כדי לראות איך הכלים הללו מתחברים למצב הספציפי שלך.

אל תשכחי: הגבולות הבריאים שלך אינם מכשול לאהבה - הם הדרך אליה

את לא צריכה לבחור בין להיות אהובה לבין להיות נאמנה לעצמך. את לא צריכה להקריב את הצרכים שלך כדי לשמור על הקשר. יש דרך אחרת – דרך שבה הקשר מתחזק דווקא כשאת חוזרת למרכז של עצמך.

וזה המסע שאני מזמינה אותך אליו: המסע אל עצמך, אל הסנטר שלך, אל המקום שממנו את יכולה להציב גבולות בריאים מתוך אהבה – לעצמך ולמערכת היחסים שלך.

את לא לבד במסע הזה. נשים רבות הלכו בדרך הזו לפנייך, ועם הכלים הנכונים – גם את יכולה.

Print Friendly, PDF & Email
דילוג לתוכן