במידה והיא טועה, לא להגיד לה- “הנה ראית”?

“אמרתי לך וטעית” או “בפעם הבאה תקשיבי לי ותלמדי”…

ממש לא! 

מה צריך לעשות? 

ראשית, במידה והיא הרגישה שטעתה אחרי איזושהי בחירה/פעולה לחבק ולהעריך אותה על אומץ ליבה שניסתה!

שחוותה ולמדה … עודדו בה תמיד פעולה של יוזמה חדשה !

בלי להכניס בה חשש לתוצאה. 

ולמה זה חשוב??? 

אם היא (חס וחלילה) תתמודד עם מערכת יחסים משפילה והרסנית היא עלולה לעצור את עצמה מליזום שינוי מהפחד שתטעה

ומהפחד לאכזב אותנו ואת עצמה.

ככה הגענו לאותה בחורה כלואה מושפלת ומרצה ללא כח לצאת מהמצב

היות ובתוכה יש הבנה של:

“הנה…. אני לא מספיק טובה. טעיתי.

זה מפחיד אותי לעשות שינוי” (ההיפך מהאמיצה )

לכן, עוד משנותיה הראשונות כילדה היו תמיד קשובים אליה בכל פעם כשהיא תאמר לכם:

” החלטתי ש…”

“אני כבר מעדיפה ש..”

“נמאס לי מ…”

זה בסדר. מותר לה.